אם שותים לא נוהגים

נהיגה תחת שכרות היא עבירה הנחשבת לעבירה חמורה ביותר, ומוטלים בגינה עונשים כבדים. כאשר הנהג השיכור מעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נגרם מותו של אדם, הנהג יואשם בסעיף של הריגה, כיוון שנהג שיכור לוקח על עצמו סיכון במעורבות בתאונת דרכים באופן מודע.

נהיגה בשכרות – מהו הריכוז המינימלי להרשעה?

סעיף 169א לתקנות התעבורה קובע כי ריכוז האלכוהול המותר בזמן נהיגה הוא:

• בבדיקת דם- עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.
• בבדיקת נשיפה- עד 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

אוכלוסיית נהגים חדשים, נהגים שטרם מלאו להם 24 שנה, נהגים בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר הינו 3,500 ק"ג וכן נהגים בעת נהיגה ברכב ציבורי, ייחשבו לנוהגים תחת שכרות אם בבדיקת נשיפה נמצא אצלם ריכוז גבוה מ-50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, או אם בבדיקת דם שנערכה להם נמצא ריכוז הגבוה מ-10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. כלומר, בקרב אוכלוסיות אלה, הריכוז המינימלי המותר הינו נמוך יותר.

מה הם העונשים הצפויים למי שנתפס נוהג בשכרות?

העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול לא ייפחת משנתיים פסילה בפועל. במקרה בו הנהג נתפס בפעם השנייה נוהג תחת שכרות, יקבל עונש פסילה של 4 שנים במינימום, לצד אפשרות של עונש מאסר בפועל. בנוסף לפסילת הרישיון, הרכב יאוחסן למשך חודש ימים ותהיה פסילה מנהלתית במקום ל-30 ימים ע"י קצין משטרה, עוד לפני ההליך המשפטי. ימים אלה נלקחים בחשבון במסגרת העונש המוטל ואינם ניתנים "בנוסף". לצד פסילת הרישיון ואיחסון הרכב, ניתן גם קנס כספי משמעותי. שופט יכול להחמיר ולשלוח את הנהג לעד 2 שנות מאסר בפועל, אך בדרך כלל, מי שנתפס בגין עבירה זו בפעם הראשונה, לא יכנס למאסר וכמעט תמיד יוטל עליו עונש מאסר על תנאי, בנוסף לפסילת הרישיון והקנס הכספי, למעט נסיבות חריגות. מיותר לציין כי אדם שנהג בשכרות והיה מעורב בתאונת דרכים בה נהרג אדם, יואשם בסעיף של הריגה ולא בסעיף של גרימת מוות ברשלנות, בגלל היותו מודע להשלכות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, והוא צפוי למאסר בפועל של מספר שנים. ליווי של עורך דין תעבורה במרבית המקרים מקל על העונש.

כיצד מתבצעת בדיקת שכרות והאם מותר לסרב לבצע אותה?

שוטר רשאי לבקש מנהג לבצע בדיקת נשיפה גם אם אין לו חשד לכך שהנהג הינו תחת השפעת אלכוהול. בדיקה לשכרות מבוצעת הן על ידי בדיקת אלכוהול בנשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף", והן באמצעות "בדיקת מאפיינים", בהן השוטר בודק את עמידתו, הליכתו, דיבורו והתנהגותו של הנהג. דו"ח בדיקת המאפיינים אינו מחויב על פי חוק, אך מסייע במקרים בהם נהג טוען כי האלכוהול ששתה אינו השפיע עליו. במקרה בו הנהג שתה כמות אלכוהול העולה על המותר בחוק אך בבדיקה הגופנית נמצא כי הוא צלול ומחושב, השופט יכול למצוא מקום להתחשבות בעונש. ישנה אפשרות לבצע בדיקת דם או שתן במקרים בהם נראה כי הנהג החשוד מכשיל את הבדיקה בכוונה, או שלא מצליחים לבצע את הבדיקה בין אם מסיבות טכניות ובין אם מדובר בנהג שהוא חולה אסטמה ואינו מצליח לנשוף באופן מספק. אפשרויות אלה הן לשיקול דעתו של השוטר במעמד הבדיקה.

נהג המסרב למסור דגימת נשיפה או לבצע בדיקות אחרות כמו בדיקת שתן או בדיקת דם, יכול שוטר להאשימו בעבירה על נהיגה בשכרות. מצד שני, השוטר המבקש מנהג לבצע דגימת נשיפה מחויב לציין בפני הנהג את מטרתה, לבקש את הסכמתו ולהסביר לו את המשמעות המשפטית במקרה ויסרב לתת את הדגימה. אי מתן הסבר של השוטר לנהג על משמעות הסירוב לבדיקה, תביא לזיכויו של הנהג מעבירה של סירוב להיבדק וכן מעבירה של נהיגה בשכרות.

על החשיבות של ייעוץ משפטי ועל התהליך הצפוי

תיק נהיגה בשכרות מתנהל כתיק פלילי לכל דבר ועניין וההליך כולו מבוצע בבית המשפט. המדינה היא ה"מאשימה", והעדים שלה הם השוטרים שעצרו את הנהג. עורך דין לתעבורה הינו מומחה במקרים של עבירות תעבורה, בכלל זה בכל הקשור לנהיגה בשכרות והוא מייצג את הנאשם בבית המשפט. עורך דין מנוסה, מזהה כל פגם ראייתי, ויכול להביא לזיכויו של הנהג או לענישה מקלה באופן משמעותי.

המאמר נכתב בשיתוף צורי סבן - עורך דין נהיגה בשכרות

הבהרה

אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר. השתיה אסורה למי שלא מלאו לו 18 שנים. אנא - שתו באחריות!