איך מייצרים בירה ביתית

בירה היא, אולי, אחד המשקאות היותר אהובים על הישראלים, ובאופן כללי על לא מעט אנשים ברחבי העולם (גברים ונשים כאחד) והיא מביאה אתה משהו קליל בהרבה מכל משקה אחר. כמו יינות, למשל, גם היא מגיעה בארומות שונות לעיתים ואפילו בכמה טעמים, במקרים מסוימים, והיא נפלאה כשהיא צוננת ביום קיצי חם. לאחרונה, הפך ייצור הבירה באופן ביתי, לתחביב של ממש והרבה יותר מאהבה לאותו משקה. כל אחד יכול לייצר בירה ביתית ובתנאי שילמד את המתכון הנכון ויצטייד בכל הציוד הנדרש.

הכנת הבירה הביתית היא תהליך מהנה ומספק מאד ובכמה צעדים עיקריים אפשר להפיק בירה נפלאה שניתן לשתות אותה בכל עת שרוצים. אולם, הכנה שכזו מצריכה מהמכין הרבה מאד תשומת לב וגם דיוק רב כדי להגיע לתוצאה שבה מעוניינים. ישנן כיום ערכות ביתיות להכנת בירה, הכוללות, בין היתר, מיכלי תסיסה, ברזים, מכסים מתאימים, מקלות למילוי בקבוקים, צינורות ועוד. חשוב לפנות לכתובת הנכונה כדי להצטייד בכל זה וכמובן גם להיעזר במומחים שיספקו את המתכון לייצור בירה ביתית.

מתכון בסיסי לייצור בירה ביתית

אם כן, מרבית המתכונים לייצור בירה ביתית כוללים כמה רכיבים פשוטים, בסיסיים מאד: מים, לתת, שמרי בירה וסוכר. תהליך ייצור הבירה כולל כמה שלבים, שחשוב לבצע אותם בקפידה ולסיים כל אחד מהם כהלכה בטרם עוברים לשלב הבא. הנה סיכום השלבים שיעזרו לכם להכין בירה נפלאה:

1. מיצוי, המכונה Mashing, בשפה המקצועית: זהו השלב הראשון בהכנת הבירה. בשלב זה מבשלים את אותם גרעיני לתת בסיר מיוחד עם מים חמים בטמפרטורה של 70 מעלות (לא במצב של רתיחה) על מנת לפרק את העמילנים, שנוצרו בעת ההנבטה, לסוכר. אותו נוזל שהתקבל בשלב זה בעת הפירוק מכונה Wort. לאחר קבלתו, מוסיפים כשות ומביאים את הנוזל כולו לכדי רתיחה כדי למצות את כל הטעמים. מדובר בשלב קריטי מבחינת חשיבותו, שכן הוא זה שיבטיח, בסופו של דבר, את טעמה של הבירה שאותה מכינים.
2. שלב הקירור: בשלב השני מקררים את ה – Wort, עד שיגיע לטמפרטורה של בין 20 ל-35 מעלות. רק בטמפרטורה זו ניתן יהיה להוסיף את השמרים. שימו לב, את שלב הקירור יש לבצע כמה שיותר מהר, שכן אם לא נעשה כך עשויים להצטבר חיידקים, שיהרסו את טעם הבירה ואת הבירה עולה.
3. שלב התסיסה: זוכרים את השלב הראשון שבו נוצר הסוכר? אם כן, בשלב התסיסה צורכים השמרים שהוספנו ל – Wort את הסוכר ופולטים פחן דו חמצני וכן אלכוהול וחומרים נוספים. בשלב זה יש להשתמש בפקק מיוחד, המכונה סיפון או נשם. תודות לפקק זה יכולים הגזים לצאת מהמכל, מבלי שייצא תוך כדי הפעולה עצמה החמצן. חמצן שיבוא במגע עם נוזל הבירה עשוי לגרום לטעם חמוץ ולחומץ, בסופו של הליך, ומזה חשוב מאד להימנע.
4. ביקבוק – בשלב הרביעי, על מנת שהבירה שאנו מכינים, תהפוך למוגזת, יש לאפשר לשמרים להמשיך ולבצע את עבודתם, ולעשות זאת מבלי לתת לגז לצאת מהמיכל. אטימה הרמטית של הבקבוק שאליו מעבירים את הבירה היא הכרחית והיא זו שתעזור לתהליך התסיסה להתבצע כהלכה.
5. יישון הבירה – זהו השלב החמישי והאחרון. לאחר העברת הבירה לבקבוקים, מומלץ מאד לתת לבירה לנוח מעט בתוך הבקבוק, מה שיאפשר לכל הטעמים להתמזג זה עם זה. ככל שהבירה יושבת ונחה יותר זמן, כך טעמה מאוזן ומוצלח יותר.

חשוב לזכור – בירה היא אמנם משקה קליל ופחות מורכבת, מבחינת שלבי הכנתו, בהשוואה ליין. יחד עם זאת, חשוב מאד להקפיד לבצע את כל שלבי ההכנה בצורה הנכונה ולהיעזר במכשור המתאים. אם מדלגים על שלב או שלא מבצעים אותו במלואו, פוגעים בשלב ההכנה עצמו ולא מאפשרים לבירה להגיע ליעדה – הרמוניה בין טעמים ואיזון מושלם.

הבהרה

אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר. השתיה אסורה למי שלא מלאו לו 18 שנים. אנא - שתו באחריות!